פסק-דין בתיק ע"פ 17272-01-12

השופט ר' שפירא [אב"ד] :

הערעור בתמצית

לפנינו ערעור המאשימה על קולת גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הבכירה פ' ארגמן, להלן: " בית משפט קמא") אשר הרשיע את המשיב בעבירות שנעברו עת שימש כחמש שנים בתפקיד קריין בתחנת רדיו פיראטית בשם "רדיו בריזה".

המשיב הורשע בעבירות של קיום שידורים ותחנת שידור ללא זיכיון, עבירה לפי סעיף 32(א) + סעיף 90(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן - 1990; עבירה של קיום תחנת טלגרף אלחוטי ומכשיר טלגרף אלחוטי לפי סעיף 7(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) תשל"ב - 1972 ועבירה של שימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם, עבירה לפי סעיף 5ד' ביחד עם סעיף 10(ב) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) תשל"ב - 1972.

בית משפט קמא גזר על המשיב עונש של 100 שעות של"צ, קנס כספי בסכום של 5,000 ש"ח ומאסר מותנה בן שישה חודשים והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור העבירות שבביצוען הורשע וזאת בתוך שלוש שנים. המאשימה מערערת על קולת העונש. ערעורה מופנה רק כנגד רכיב השל"צ שבגזר הדין. המערערת עותרת להמיר את עונש השל"צ בעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, ככל שהמשיב ימצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

טעוני הצדדים

כאמור לעיל, ערעור המאשימה מצומצם ועניינו אך ורק ברכיב השל"צ שנגזר על המשיב. לגישת המאשימה יש לגזור על המשיב עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. המאשימה פירטה טיעוניה באריכות בהודעת הערעור ובדיון בפנינו. בתמצית, מציינת המערערת את חומרת העבירה הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הבטיחותי.

בהיבט הכלכלי - מדובר בניצול של משאב ציבורי ללא היתר וגבית כספים עבור השידור הבלתי חוקי בלא שמשולמים למדינה התשלומים הנדרשים בהתאם לחוק. הפעלת תחנת השידור הפיראטית פוגעת גם בתחנות השידור הפועלות בהתאם לחוק והמחויבות בכללים ובתשלומים בעבור הפעלת התחנה וכפועל יוצא מכך נפגעת התחרות והמפרסמים מעדיפים להסיט את הפרסום לתחנות הפיראטיות המסוגלות להציע שירות זול יותר.

בהיבט הבטיחותי - התחנות הפיראטיות משדרות בתדרים שלא הוקצו לשידורי רדיו ומשבשות פעולות של גורמים אחרים הפועלים באותם תדרי שידור, ובמיוחד תעופה אזרחית, כוחות צבא ומשטרה. המערערת טוענת כי בית משפט קמא סטה בצורה קיצונית מהענישה המקובלת והראויה ומבקשת כי נתערב בגזר דינו של בית משפט קמא ונמיר את רכיב השל"צ בעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ המשיב עותר כי נדחה את הערעור. גם טיעוניו פורטו בפנינו בהרחבה ואביאם בתמצית. לטענתו הענישה שגזר בית משפט קמא אינה חורגת לקולא מהענישה המקובלת כאשר מדובר בשדרני רדיו (להבדיל ממנהלי ובעלי התחנות). הוצגו לעיוננו גזרי דין רבים בנסיבות דומות . לגישתו בית משפט קמא הביא בחשבון בצורה ראויה את חומרת העבירה מחד ונסיבות אישיות קשות של הנאשם/משיב ומשפחתו והתחשב בנסיבות אלו. הכלל המנחה בענישה הוא כי ענישה היא אינדיבידואלית. בנסיבות אלו לא ניתן לומר, כך לטענתו, כי בית משפט קמא שגה כאשר הביא בחשבון נסיבות אישיות אלו בעת שגזר את הדין כפי שנגזר. הסניגור טען כי אם ייגזר על המשיב עונש של מאסר בעבודות שירות עלול הדבר להמית אסון כלכלי על המשיב ועל משפחתו. זאת מאחר שהוא צפוי לאבד רישיון להוביל מטענים לאתרים בטחוניים במשאית ממנה הוא מתפרנס ומפרנס שתי משפחות. בהתאם מבקש הוא כי נדחה את הערעור.

דיון והכרעה

אציע לחברי להרכב לדחות את הערעור תוך שנבהיר כי אכן העונש הראוי במקרים של שדרני רדיו פיראטי הוא עונש של מאסר בעבודות שירות והעונש שנגזר על המשיב חורג לקולא, ואולם זאת בהתחשב בנסיבות אישיות מיוחדות, וכי אין לראותו כעונש ראוי ומקובל במקרים מסוג זה.

בטרם אתייחס לענישה הראויה אציין כי בטרם גיבשנו את עמדתנו, ותוך שאנו מבהירים זאת בפרוטוקול, הורנו כי תוגש לעיוננו חוות דעת של הממונה על עבודות שירות שתבחן את התאמתו של המשיב לרצות עונש של מאסר בעבודות שירות. הממונה על עבודות השירות הגיש לבית המשפט את חוות דעתו וקבע כי המשיב מתאים לריצוי עבודות שירות ואף נקבע עבורו מקום אפשרי לריצוי עבודות השירות, ככל שכך נורה בפסק דיננו.

עם זאת, ולאחר ששקלתי את כל הנתונים שהוצגו בפנינו, אציע לחברי לדחות את הערעור ולהותיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו.

בבואנו לדון בערעור זה שלפנינו נאמנים עלינו דבריו של בית המשפט העליון ברע"פ 8153/09 קרני לוי בן ציון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.1.10, מקרה שנסיבותיו חמורות מהמקרה שבפנינו), שם נאמרו הדברים הנכונים, בהתאמה המתחייבת, לענישה הראויה בעבירות מסוג אלו בהן הורשע המשיב:

"שידורי רדיו בלתי חוקיים או כפי שנהוג לכנותם שידורי רדיו פיראטיים מהווים רעה חולה שיש להילחם בה ביד קשה וללא פשרות, וזאת על מנת לגדוע מן השורש נגע מסוכן זה. גזילת תדרי שידור בניגוד לחוק מערערת את הרציונאליים החשובים העומדים בבסיס הסדרת תחום שידורי הרדיו (ראו בג"ץ 1030/99 ח"כ אורון נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד נו(3) 640, 651 (1999); בג"ץ 1/81 שירן נ' רשות השידור, פ"ד לה(3) 365 (1981); בג"ץ 4915/00 רשת חברת תקשורת והפקות נ' ממשלת ישראל, פ"ד נד(5) 451, 471 (2000); בג"ץ 7200/02 די.בי.אס. שירותי לוויין (1998) בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, פ"ד נט(6) 21, 35 (2005); בג"ץ 6962/03 חברת מדיה מוסט בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, פ"ד נט(3) 14, 25 (2004); אילנה דיין-אורבך "המודל הדמוקרטי של חופש הביטוי", עיוני משפט כ 377 (1996); גיא פסח "משאבי ביטוי - קווים לדמותם ומתווה להקצאתם" שקט מדברים - התרבות המשפטית של חופש הביטוי 299 (מיכאל בירנהק עורך, 2006); דפנה ברק "חופש הגישה לאמצעי התקשורת - איזון אינטרסים בתחום הזכות לחופש הביטוי" עיוני משפט יב 183, 184 (1987). ראו גם NBC v. United States, 319 U.S. 190, 213 (1943); Red Lion Broadcasting Co. v. FCC, 395 U.S. 367 (1969); Stuart Minor Benjamin, The Logic of Scarcity: Idle Spectrum as a First Amendment Violation, 52 Duke L.J. 1 (2002); Stuart Minor Benjamin, Spectrum Abundance and the Choice Between Private and Public Control, 78 N.Y.U.L. Rev. 2007 (2003); Matthew L. Spitzer, The Constitutionality of Licensing Broadcasters, 64 N.Y.U. L. Rev. 990 (1989) ). במסגרת הסדרת תחום שידורי הרדיו, ולשם הגשמת הרציונאליים העומדים בבסיס הסדרה זו, נקט המחוקק, בחלק מן המקרים, בסנקציות פליליות כנגד גזילת תדרי שידור שלא כחוק. מכאן שיש לראות בחומרה רבה עבירות אלו משום שהערך המוגן בהם הוא שמירת זכויות בסיסיות ביותר בחברה דמוקרטית, וכן הבטחת אינטרסים ציבוריים ראשונים במעלה. על כן על בית המשפט לתת ידו למנוע פגיעה זו באמצעות הכבדת ידו וענישה משמעותית ומרתיעה כנגד אלו הלוקחים את החוק לידיהם וגוזלים באופן בוטה ובראש חוצות את תדרי השידור הציבוריים, ובכך אף לעיתים עלולים לסכן את ביטחון הציבור. יפים לעניין דברים שנאמרו על ידי בית המשפט המחוזי בע"פ (מחוזי-ת"א) 70091/00 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.6.2000):

"העבירות של תחנת שידור פירטיות כורכות עימן נזק לכלל הציבור. הנזק בא לביטוי: במישור הכלכלי - שלא די בכך שאין אוצר המדינה נהנה מתשלומי המס מהרווחים הנגבים ע"י מפעילי התחנה אלא שבעקיפין, ובנוסף אותם דמי פרסום נמנעים ממפעילי תחנות רדיו לגיטימיות מאושרות בין אם הן אזוריות ספציפיות ובין אם הן ארציות. כמו כן, נגרם עוול לכל אותם זכיינים חוקיים המשלמים סכומי כסף ניכרים, ובכלל זה אגרות והיטלים שונים, בטרם זכו לקבל את הרשיון המבוקש, סכומים שנחסכים מהמפעיל הפירטי. במישור הבטיחותי - שימוש בלתי מבוקר ומורשה בתדרים עשוי להפריע למשתמש בתדר החוקי בין אם זה תדר שדה תעופה ובין אם זה תדר של המשטרה, צבא ואחרים. ומעבר לכך, שליטתו של מאן דהוא בכלי תקשורת כמו רדיו טומנת בחובה חששות להעברת דברי בלע, הסתה וכיוצא בזה, וכבר היו דברים מעולם".

וכן דברים אשר צוטטו ברע"פ 5534/00 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2000):

"אין ספק שהגיעה העת להטלת עונשים משמעותיים ומכאיבים בגין העבירות הללו, ועונשים אלה ראוי להם שיהיו על דרך של מאסר בפועל ממש ולא בעבודות שירות וכך הוא העונש הראוי גם בנסיבות המקרה דנן, גם לאחר שקילת הנסיבות האישיות. מאחר ומדובר בעבירות כלכליות הנושאות עימן רווחים קלים וניכרים, מוצדק אף לגזור על מבצעיהן קנסות כספיים נכבדים".